נקודות מתוך כנס ICCE למחשבים בחינוך

ככל שהעולם נע מלמידה בעזרת מחשב (Computer Aided Instruction) לעבר הלמידה מרחוק ( e-learning), הלמידה הניידת (m-learning) וכעת הלמידה המקיפה* (u-learning) כך מתפתח גם הדיון אודות האפשרויות לשלב טכנולוגיה בלמידה ויותר מזה – לשלב בין הוראה פורמלית לבלתי פורמלית.

בעוד שבשנים הראשונות העמיקו כנסים ודיונים בטכנולוגיה עצמה, בזמינותה, יעילותה, נדמה שכעת עולות יותר ויותר שאלות אודות הבסיס התיאורטי שמאחורי ההוראה ואופיים של הלומדים העכשוויים.

בין הכנסים שנערכו לאחרונה, מעניין במיוחד להעמיק בכנס ICCE (International Conference on Computers in Education) שנערך החודש בהונג קונג.
במהלך חמשת ימי הכנס, הוצגו עשרות מחקרים ודיונים אחרונים בתחום המחשבים בחינוך, שרבים מהם עסקו בלמידה מקיפה (בדומה לתכנית מש"י), ובהשלכותיה על תבניות הוראה ולמידה.

בין הנואמים המרכזיים בכנס, היתה פרופ' Agnes KUKULSKA-HULME מבריטניה, החוקרת את תחום הלמידה הניידת כבר קרוב לעשור ושותפה לכתיבתם של מאמרים, ספרים ומחקרים רבים בתחום זה.
הרצאתה של פרופ' KUKULSKA-HULME בוחנת את הטענה כי "הטכנולוגיה משנה באופן יסודי את הדרך שבה אנחנו מלמדים ולומדים".
מחקר משווה שערכה לאחרונה פרופ' KUKULSKA-HULME סוקר את השימושים השונים שעושים סטודנטים בוגרים במכשירים ניידים, באוסטרליה, הונג קונג, פורטוגל, שוודיה ובריטניה.
תוצאות המחקר מדגימות שימושים שונים למכשירים ניידים כעזרי למידה, ומורות על שינוי והתווייה מחדש של תפיסתנו את המכשירים הניידים, הן ללמידה פורמלית והן ככלי למידה בלתי פורמלית.
אכן, כפי שעולה ממחקריה של פרופ' KUKULSKA-HULME, ללומדים עכשוויים מתאפשר יותר ויותר לעסוק בפעילויות למידה המונעות על ידי צרכיהם ונסיבותיהם העצמיים.
אפשרות זו מובילה למגוון שימושים במכשירים ניידים – בתוך ומחוץ לכיתה, בלמידה פורמלית ולא פורמלית.
כמקרה בוחן להתוויה מחדש זו, מציגה פרופ' KUKULSKA-HULME את חקר למידת השפה בעזרת מכשירים ניידים, מנקודות מבט שונות:
בעוד שמנקודת מבטם של המורים, מקיימים המכשירים הניידים מספר הנעות חיוביות לצורך הוראה (ניידות, גיוון, חדשנות, העדפות משתמשים, קלות השימוש, למידה עצמאית/לא פורמלית, ופיתוח כישורים), הרי שעיקר הצלחתם בקרב התלמידים כוללות מוטיבציה ללמידה, העמקת הלמידה, מעורבות מוגברת בשיעור (לרבות של תלמידים בעלי קשיי קשב), יכולת להפגין כישורים ויכולת הערכה עצמית.
ראוי לציין שגם תוצאות המיצ"ב בבתי הספר בגני תקווה מורות על הצלחות אלה, וזאת מעבר לשיפור בהישגים הלימודיים ובכלי ההערכה והביקורת.
לסיכום דבריה, מציגה פרופ' KUKULSKA-HULME מספר הזדמנויות לשינוי הדרך שבה אנו מלמדים ולומדים, ביניהן עיסוק תדיר ואישי יותר, למידה שיתופית, תקשורת אותנטית, יצירת תוכן ביוזמת הלומד ושילוב למידת תוכן ושפה.
לדברי פרופ' KUKULSKA-HULME, הלומדים בסופו של דבר הם אלה שיובילו את הדרך, על ידי הצגת מקורות וכלים משל עצמם, אך משום שהתמחותם הפדגוגית מוגבלת, על תרבות הלמידה החדשה להיות פרוייקט המשותף ללומדים ולמורים.

על קצה המזלג ראוי לציין נושא נוסף שעלה לא מעט בכנס ICCE והוא אפשרות הכנסתם של משחקים דיגיטליים ככלי הוראה.
לאור ראשוניותו של התחום, מעניין במיוחד מאמרם של Seelhammer ו- Niegemann (שהוצג אף הוא בכנס) הבוחן את האפקטיביות של משחק דיגיטלי ככלי הוראה, ומוצא אותו לא יעיל (ובפרט מעמיס על התלמיד את הצורך בלמידת המשחק, מעבר ללמידת הנושא המועבר בו).
עם זאת, ספק אם נצפה בקרוב בירידת קרנה של האפשרות ללמידה בעזרת משחקים, לאור להיטותם של רבים לשלבה בהוראה.

* לפי החלטת האקדמיה ללשון עברית מיום 20.3.07 מתורגמת המילה ubiquitous בהקשר של מחשוב ל-"מקיף".

סקירת מחקרים וממצאים מתכנית מש"י - ד"ר ספקטור לוי

במחקר שנערך בשנת 2008 על ידי הגב' קרן מנשה בהנחיית ד"ר אורנית ספקטור לוי*, (אוניברסיטת בר אילן), נבחנו היבטים שונים של השפעת תכנית מש"י על הלמידה וההוראה בבתי הספר בגני תקווה.

ממצאי המחקר השלמים עדיין נערכים ומעובדים, ולבינתיים מובאת להלן סקירה קצרה שערכו לאחרונה ד"ר ספקטור לוי וגב' מנשה, הפורשת בפנינו את תפישות הלמידה בעידן המידע (גם לעומת חלופות כגון המחשב הנייח), את תמונת המצב בארץ ובעולם, וממצאים ראשוניים מהמחקרים שבוצעו בגני תקווה. ((מצורף בזאת קישור להורדה, יש ללחוץ על המילים "הורד את הקובץ עכשיו")

שלכם,

ורדה גיל

מרכזת תכנית מש"י

* ד"ר אורנית ספקטור-לוי, מנהלת המרכז הארצי לקידום מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה בחינוך הקדם יסודי (מרכז דע-גן), מרצה וחוקרת במגמה להוראת המדעים, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן.

שנת הארגונומיה

אם לא היה די בהכרזת המועצה על שנת תש"ע כשנת הבטיחות בכיתות, שנת הילקוטים הקלים, ושנת הקידום המקצועי בקרב צוות המורים, הרי שאפשר כבר לקבוע כמעט בוודאות ששנת הלימודים תש"ע תהיה גם שנת הארגונומיה:

למרות שהמושג ארגונומיה רלוונטי לתלמידים בכל הארץ ולכל שנות הלימוד, טרם שולב התחום באופן מוסדר על ידי משרד החינוך, ולכן, כדי ללמוד את הנושא לעומק, ביקשנו את עזרת בית הספר לריפוי בעיסוק (הדסה והאוניברסיטה העברית) להנחות וללוות את המועצה:

בשנת תשס"ח היה מעורב צוות מבית הספר לריפוי ועיסוק בסקר ארגונומי שנערך בבית הספר "גנים", ושכלל שאלון פעילות ודיווח על כאב, (שמולא הן על ידי התלמידים והן על ידי ההורים), איסוף מידות אנתרופומטריות והתאמתן לריהוט בכיתה, ומשקלי ילקוטים.

עיקרי מסקנות המחקר (מצורף בזאת קישור להורדה, יש ללחוץ על המילים "הורד את הקובץ עכשיו") נחלקים לשלושה תחומים:
· הצורך בהעלאת מודעות וידע של הילדים, ההורים והמורים לגבי עקרונות ארגונומיים בשמירה על בריאות הגוף בעת למידה ומשחק מול מחשב.
· הקטנת משקל הילקוט
· התאמת הריהוט

אנו עומדים בפני התחלת עבודה משותפת עם צוות המומחים שערך את הסקר, מנהלות בתי הספר וצוות המורים, כדי לגבש תכנית פעולה לטווח ארוך.

על ההחלטות והפעולות הצפויות בבתי הספר עוד נדווח בהרחבה (מחקר נרחב יותר, תכנית התערבות, התאמות נדרשות) אבל לבינתיים אני שמחה לספר לכם שכבר התחלנו בטיפול בכל הנוגע למשקל הילקוט:
בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך תשסג/1(א) 2.2-29, משקל הילקוט כולל תכולתו לא יעלה על 15% ממשקל גופו של הילד, ואף פחות מכך בכיתות הנמוכות.
מכאן, שעלינו לשאוף למשקל ילקוט שבין 3.3 עד 4.5 ק"ג לכיתות ה'-ו'.
משקלו של המחשב הזוכה במכרז שנערך לקראת שנת הלימודים תש"ע עומד על 1.98 ק"ג.
אם נוסיף על כך את משקל הילקוט עצמו (כקילוגרם אחד למרבית הילקוטים), מדובר על סך הכל כ 3 ק"ג לא כולל ספרים ומחברות.

לכן, הוחלט בעצה אחת עם המנהלות, ליצור ספריות כיתתיות, שיעמדו לרשות התלמידים בבית הספר, ויאפשרו ככל הניתן הימנעות מסחיבת ספרים כבדים בילקוט.
במחצית הראשונה של השנה נפעיל פיילוט חלקי, לבחינת המשמעויות והעלויות של הספריות הכיתתיות – בשלב הראשון תרכוש המועצה מגוון מצומצם של ספרים, וזאת כדי לבחון את מידת הבלאי והאובדן, משמעויות לוגיסטיות וכו'.
לקראת המחצית השניה תיבנה בהתאם תכנית לטווח ארוך, ליצירת ספריה כיתתית עשירה, לשימוש התלמידים.
בנוסף, אנו פועלים לבחון אפשרות של העלאת חומרים נוספים לרשת האינטרנט, ובפרט כאלה שיש בהם יתרון בעצם הפיכתם למקוונים.

עם זאת, חשוב להדגיש שהשיקולים המנחים בהחלטות (ספריה כיתתית/ העלאה לרשת/ המשך נשיאה לבית הספר) הם בראש ובראשונה שיקולים פדגוגיים ורק לאחר מכן שיקולים של משקל. גם בנושא זה, מילת המפתח היא איזון.

שלכם,
ורדה גיל

נקודות מתוך כנס NECC – תכנית ברקשייר

לפני ימים ספורים ננעל כנס NECC (National Educational Computing Conference), אשר מושך אליו מדי שנה למעלה מעשרת אלפים אנשי מקצוע בתחום מחשוב החינוך מרחבי העולם.

בכנס שנערך בוושינגטון עלו מגוון היבטים ונושאים הקשורים לתחום החינוך באמצעות מחשבים ניידים (או כפי שהוא מכונה 1:1 computing), ביניהן מחקרים כמותיים, השוואתיים, מודלים שונים וצפי לעתיד.

אחת מההרצאות שנערכו בכנס, היתה מאת ד"ר דמיאן בבל ורייצ'ל קיי מבוסטון קולג', אשר הציגו מצאים ממחקר שערכו בתכנית ברקשייר למחשבים ניידים, הדומה במהותה לתכנית מש"י:

בתחילת שנת 2006 הופעלה בחמש חטיבות ביניים במערב מדינת מסצ'וסטס תכנית מחשבים ניידים ורשתות אלחוטיות בכיתות.
בתחילה חולקו 633 מחשבים ניידים (Apple iBook) ל 633 תלמידי כיתות ז' בחמשת בתי הספר המשתתפים בתכנית. המחשבים שחולקו יועדו, בדומה לתכנית מש"י, הן לשימוש בכיתה והן לשימוש בשעות הפנאי.במהלך השנתיים הבאות חולקו מחשבים ניידים לתלמידי שכבות נוספות, כך שבשנת הלימודים 2007-08 נמצאו סך הכל קרוב לאלפיים מחשבים ניידים, בשימוש התלמידים והמורים בבתי הספר המשתתפים בתכנית.

מטרת התכנית היתה לשמש כמקרה מבחן לבחינת יעילותה של תכנית 1:1 בחטיבות ביניים, בהיבטים הבאים:
1. הגברת הישגי תלמידים
2. שיפור מעורבות תלמידים
3. שיפור יכולת ניהול הכיתה
4. שיפור יכולות התלמידים לנהל מחקר עצמאי ולשתף פעולה עם עמיתיהם
5. יצירת שינויים פרדיגמטיים באסטרטגיות הוראה ובהעברת חומר הלימוד

המחקר נערך כמחקר השוואתי לאורך זמן, אשר השווה נתונים שונים שנבדקו טרם תחילת התכנית ולאחר הפעלתה במשך שלוש שנים. הנתונים הושוו גם לשני בתי ספר אחרים, שבהם לא הופעלה התכנית באותה תקופה.
שיטת המחקר כללה איסוף נתונים כמותיים ואיכותיים – שאלונים וראיונות (למורים ולתלמידים), השוואת ציונים, בחינת ציורי תלמידים, ותצפית בכיתות. בנוסף, נערך באביב 2008 תרגיל כתיבה בקרב תלמידי כיתות ז' שנבחרו באופן רנדומלי מבין בתי הספר השונים שמופעלת בהם התכנית.

תוצאות המחקר מראות, שלמרות שאופן מימוש התכנית לא היה זהה בכל בתי הספר (בבחינת הנחיות, כללים, מינון וכו'), הרי שבכל בתי הספר קיים שיפור בהיבטים שנבחנו, ובפרט בהישגי תלמידים:
בחינת מידת השיפור בהישגים בוצעה בין היתר באמצעות השוואת ציוני MCAS (בחינות ההערכה של מדינת מסצ'וסטס). כך, לדוגמא, ניתן לראות בטבלה המופיעה בעמ' 20 – שציוני מתמטיקה לתלמידי בתי הספר המשתתפים במחקר קפצו בשנים 2007-08 ביחס לשנים קודמות, וכמעט וסגרו את הפער לעומת הממוצע הלאומי: בעוד שבשנים 2004 עד 2006 רק 55% עד 60% עברו בהצלחה את המבחנים (לעומת 70% - 71% ממוצע למדינה), הרי שבשנת 2008 70% עברו בהצלחה את המבחנים (לעומת 76% ממוצע למדינה).
דוגמא נוספת לשיפור בהישגים ניתן לראות בתוצאות תרגיל הכתיבה שנערך באביב 2008 בקרב תלמידי התכנית – חלק מהתלמידים התבקשו לענות לתרגיל הכתיבה באמצעות המחשב, והשאר באמצעות דף ועט. כפי שניתן לראות בטבלה בעמ' 30, תשובותיהם של התלמידים שענו באמצעות המחשב היו ארוכות יותר, וציוניהם גבוהים יותר, לעומת התלמידים שענו באמצעות דף ועט.

תוצאות חיוביות נצפו גם בשאר ההיבטים אותם ביקשו החוקרים לבחון:
כך עולה מסקרים שנערכו בקרב המורים ומתצפיות בכיתות, כי לא רק שמעורבות התלמידים גדלה באופן דרמטי בתגובה להזדמנויות שמעניקה התכנית, אלא שכישורי המחקר ושיתוף הפעולה שלהם הוגברו בזכותה.
גם בתחום ההוראה נמצאו עדויות רבות לכך שהתכנית השפיעה כמעט על כל ההיבטים המקצועיים של תפיסות ההוראה ומימושן.

דמיאן וקיי מסכמים, כי מחקרם מצא השפעות חינוכיות חיוביות רבות הנובעות מהשתתפות בתכנית 1:1 ובפרט תכנית ברקשייר. לדבריהם, "הפוטנציאל של מחשוב 1:1 למורה ותלמיד נושא הבטחות גדולות לשינוי פני ההוראה והלמידה".

אני מזמינה אתכם להעמיק בתוצאות המחקר, שתמציתו בקישור שלהלן:
http://center.uoregon.edu/ISTE/uploads/NECC2009/KEY_43601433/Bebell_NECC09BWLIfinalpaper6_RP.18.09.pdf

סקירה נוספת בקרוב.

שלכם,
ורדה גיל

תמיכה לצד גיבוי – או הדרך הבטוחה לשקט נפשי

ביום חמישי, 14 במאי, יצא לדרך המכרז החדש לרכישת מחשבים ושירות לתכנית מש"י.

המכרז עוסק בשני תחומים נפרדים:
האחד הוא מחשבים חדשים לתלמידי כיתות ד' העולים לכיתה ה' בשנת הלימודים תש"ע.
התחום השני הוא השירות לכל מערך המחשוב – החל מהמחשבים הניידים, המשך בשרתים והתקשורת, וכלה בכיתות המחשב הנייחות.

ברור לכולנו שהצלחת התכנית מותנית בין היתר בתקינות מלאה של השירות, כך שתאפשר התמקדות בפדגוגיה ובתכנים, ולא בטכנולוגיה המאפשרת אותם.

אני רוצה להתחיל בהיבט אחד של שירות – והוא תחום התמיכה.

תמיכה במשתמש, אם תרצו להגדיר אותה אינטואיטיבית, היא כל הפעמים שבהן משהו לא בסדר, ואתם יודעים שהמשהו הזה תלוי כנראה במשהו שעשיתם או שקרה כשלא שמתם לב. פתאום האינטרנט לא עובד אצלכם (למרות שהוא עובד במחשב שלידכם מצויין), פתאום ה WORD נופל כל חמש דקות עם איזו הודעה מאיימת שאין לכם כוונה לקרוא (כי ממילא לא באמת תדעו מה לעשות איתה), תמיכה היא המשתמש המתמודד עם התוכנה.

לרובנו יש מישהו כזה שהוא התומך לעת מצוא שלנו – חבר או משפחה שאפשר להרים לו טלפון כמעט בכל שעה ולבקש עזרה, מבלי להיות נבוכים על זה שהתשובה כל כך פשוטה שזה כמעט כואב. אבל מה לעשות שבניגוד לציפיות שלנו, לפעמים התומכים לא זמינים (או לא מצליחים לפתור את הבעיה), וכאן אנחנו זקוקים לתמיכה טכנית.

רק למעט חברות בארץ יש מוקד תמיכה טלפוני של היצרן, ואנחנו עוד נחזור לזה בעתיד, אבל זה הרגע לציין שהמכרז כולל כמובן דרישה לתמיכה כזו לחמש שנים הקרובות.

ביום יום, במהלך שיעור בכיתה, טלפון הוא לא תשובה נוחה, ולכן חשוב שלכל תלמיד תהיה כתובת מיידית לפניה, והכתובת הזו היא הטכנאי בבית הספר.
כמובן שלטכנאי הזה יש תפקידים רבים (וגם לזה נחזור בעתיד), אבל בפירוש הוא גם התומך הטכני, האיש הזה שאומר "תן לי רגע את המחשב", עושה את הקסם שלו והכל חוזר לעבוד כמו פעם.

אבל איפה הגבול? כמה זמן צריך להקדיש טכנאי למחשב שמאיים בהשמדה עצמית? ותמורת מה?

התשובה טמונה בגיבוי תכנים.

בסופו של דבר, התוכן של המחשבים מורכב משני דברים עיקריים – יישומים ותכנים.

יישומים הם שם כולל למערכות הפעלה, תוכנות, פלטפורמות – כל אלה הותקנו מראש על המחשב, ולמעשה אפשר לשחזר אותם בכל רגע נתון בהפעלה פשוטה של תוכנה מיוחדת או אפילו דיסק ההתקנה המקורי.
אם היינו מדברים רק על זה – לא היינו מדברים בכלל.

החלק השני הוא התכנים – והכוונה לתכנים החשובים – סיכומי שיעורים, קבצי לימוד, שיעורי בית, מצגות, עבודות – כל הדברים שבשבילם היינו מוכנים לשבת לילה שלם ולתקן את המחשב, אם רק היינו יודעים איך.

ואני חוזרת לשאלה בראש הפסקה – תמורת מה?

הפתרון הוא אחד, וכולנו יודעים לומר אותו (בדרך כלל הרבה יותר מאשר לממש אותו) – גיבויים ושמירה בשרת. כשמגבים במקום אחר שהוא לא המחשב – גם איפוס שלו לנקודת ההתחלה לא פוגעת בנו. נכון, נצטרך להעלות מחדש תמונות רקע, להגדיר את האתרים המועדפים עלינו, אבל לא באמת איבדנו את מה שחשוב לנו.

לצערנו, רובנו (וגם אני משתייכת לקבוצה הזו) מבצעים גיבוי של המחשב בעיקר בנקודות שבהן כמעט איבדנו את כל המידע (או לפחות ככה נדמה לנו) – המחשב לא עולה, מתקשרים לחבר, אחרי שעה של הנחיות טלפוניות מייגעות המחשב חוזר – ואנחנו דבר ראשון מבצעים גיבוי. עד המשבר הבא. פעולה היא דבר אחד. נוהג הוא דבר לגמרי אחר.

כלל האצבע לגיבוי הוא "משך הזמן מאז הגיבוי האחרון שביצעת צריך להיות משך הזמן שאתה מוכן להקדיש ליצירה מחדש של התוכן".
במילים אחרות – אם אתם לא רוצים לכתוב מחדש מכתב שלם, אם כתיבה מחדש האורכת יותר מחמש דקות גורמת לכם לנסות להיזכר במנטרות מדיטציה – זה הזמן ליצור גיבוי אוטומטי כל חמש דקות למסמך, ובסופו גם לשרת.
אם הכנתם שיעורי בית/ עבודה/ תוכן שחשוב לכם – עצרו כל פרק, כל פעם שסיימתם מהלך חשוב – ושמרו בשרת, בדיסק און קי, היכן שנוח לכם.

ואני חוזרת עכשיו רגע לאמנת השירות שלנו – ולתפקידו של טכנאי בית הספר.
לכל טכנאי כזה יש אחריות למערך מחשוב שלם, ולהמוני מחשבים ניידים. הוא תמיד יצטרך לפתור קודם תקלה שמונעת מהלך תקין של שיעור, לפני שהוא יתפנה למחשבים הניידים, ולכן עם כל הרצון הטוב הוא פשוט לא יוכל להקדיש לכל תלמיד את כל הזמן שהוא היה רוצה.

זאת הסיבה שההנחייה לטכנאי במסגרת תנאי המכרז היא לבצע אתחול (חזרה למצב ההתחלתי) עבור כל מחשב שלא ניתן היה לפתור את התקלה שלו בקלות יחסית.

כמובן שהתלמיד רשאי לעצור רגע קודם, ולהודיע לטכנאי שהוא לא מעוניין באתחול – ולנסות לפתור את הבעיה מול התמיכה הטלפונית, בתקווה לשמר גם את התכנים הלא-לימודיים שבמחשב שלו. אבל אם הבעיה לא נפתרה – הטכנאי ינסה לפתור אותה במהירות, ואם לא יצליח - יאתחל את המחשב. מסמכים שנשמרו בשרת או על דיסק און קי הם אלה שאיתם יחזור התלמיד לעבוד, והמחשב עצמו יחזור לפעולה תקינה, כאילו מעולם לא הותקנו עליו פונטים ביפנית המתנגשים עם קובץ משהו משהו dll.

בשנה הקרובה, אחד היעדים המרכזיים שלנו בהיבט השירות הוא החינוך לגיבוי, חינוך לשמירה מקבילה או בלעדית בשרת. בסוף כל שיעור, בסוף כל עבודה, בכל פעם שעברנו כברת דרך שלא נרצה לחזור עליה.
מיד בתום הליכי המכרז ניגש לניתוח צרכים, אפיון, דיון וכתיבה של נהלים, ונעסוק בשאלת האופן המיטבי בו ניתן יהיה להחילם בהצלחה.
גם את נוהל העבודה מול הטכנאי נערוך ונגבש בחודשים הקרובים, כדי שנדע כולנו מתי ואיך פונים לטכנאי, ומה נהלי השירות.

נכון, זה דורש חינוך. נכון, זה דורש התמדה. נכון, זה דורש נהלים וביצועם ושינוי תרבות שימוש של תלמידים רבים – אבל זה משתלם. לא רק כשמדובר בבעיות תמיכה, אלא גם כשמחשב נופל, טובע, או אובד.

ולכן, כשאנחנו מדברים על תמיכה, אנחנו אומרים גיבוי באותה נשימה. זו הדרך היחידה לאפשר שקט נפשי לתלמיד, למוריו, להוריו. וזהו יעד מרכזי לשנת הלימודים הקרובה.

שלכם,

ורדה גיל
תכנית מש"י

איגרת להורים

ברוכים הבאים לבלוג המועצה לתכנית מש"י בגני תקוה. כאן נעדכן אתכם בהתפתחויות הקשורות לכלל היבטי התכנית.