נקודות מתוך כנס ICCE למחשבים בחינוך

ככל שהעולם נע מלמידה בעזרת מחשב (Computer Aided Instruction) לעבר הלמידה מרחוק ( e-learning), הלמידה הניידת (m-learning) וכעת הלמידה המקיפה* (u-learning) כך מתפתח גם הדיון אודות האפשרויות לשלב טכנולוגיה בלמידה ויותר מזה – לשלב בין הוראה פורמלית לבלתי פורמלית.

בעוד שבשנים הראשונות העמיקו כנסים ודיונים בטכנולוגיה עצמה, בזמינותה, יעילותה, נדמה שכעת עולות יותר ויותר שאלות אודות הבסיס התיאורטי שמאחורי ההוראה ואופיים של הלומדים העכשוויים.

בין הכנסים שנערכו לאחרונה, מעניין במיוחד להעמיק בכנס ICCE (International Conference on Computers in Education) שנערך החודש בהונג קונג.
במהלך חמשת ימי הכנס, הוצגו עשרות מחקרים ודיונים אחרונים בתחום המחשבים בחינוך, שרבים מהם עסקו בלמידה מקיפה (בדומה לתכנית מש"י), ובהשלכותיה על תבניות הוראה ולמידה.

בין הנואמים המרכזיים בכנס, היתה פרופ' Agnes KUKULSKA-HULME מבריטניה, החוקרת את תחום הלמידה הניידת כבר קרוב לעשור ושותפה לכתיבתם של מאמרים, ספרים ומחקרים רבים בתחום זה.
הרצאתה של פרופ' KUKULSKA-HULME בוחנת את הטענה כי "הטכנולוגיה משנה באופן יסודי את הדרך שבה אנחנו מלמדים ולומדים".
מחקר משווה שערכה לאחרונה פרופ' KUKULSKA-HULME סוקר את השימושים השונים שעושים סטודנטים בוגרים במכשירים ניידים, באוסטרליה, הונג קונג, פורטוגל, שוודיה ובריטניה.
תוצאות המחקר מדגימות שימושים שונים למכשירים ניידים כעזרי למידה, ומורות על שינוי והתווייה מחדש של תפיסתנו את המכשירים הניידים, הן ללמידה פורמלית והן ככלי למידה בלתי פורמלית.
אכן, כפי שעולה ממחקריה של פרופ' KUKULSKA-HULME, ללומדים עכשוויים מתאפשר יותר ויותר לעסוק בפעילויות למידה המונעות על ידי צרכיהם ונסיבותיהם העצמיים.
אפשרות זו מובילה למגוון שימושים במכשירים ניידים – בתוך ומחוץ לכיתה, בלמידה פורמלית ולא פורמלית.
כמקרה בוחן להתוויה מחדש זו, מציגה פרופ' KUKULSKA-HULME את חקר למידת השפה בעזרת מכשירים ניידים, מנקודות מבט שונות:
בעוד שמנקודת מבטם של המורים, מקיימים המכשירים הניידים מספר הנעות חיוביות לצורך הוראה (ניידות, גיוון, חדשנות, העדפות משתמשים, קלות השימוש, למידה עצמאית/לא פורמלית, ופיתוח כישורים), הרי שעיקר הצלחתם בקרב התלמידים כוללות מוטיבציה ללמידה, העמקת הלמידה, מעורבות מוגברת בשיעור (לרבות של תלמידים בעלי קשיי קשב), יכולת להפגין כישורים ויכולת הערכה עצמית.
ראוי לציין שגם תוצאות המיצ"ב בבתי הספר בגני תקווה מורות על הצלחות אלה, וזאת מעבר לשיפור בהישגים הלימודיים ובכלי ההערכה והביקורת.
לסיכום דבריה, מציגה פרופ' KUKULSKA-HULME מספר הזדמנויות לשינוי הדרך שבה אנו מלמדים ולומדים, ביניהן עיסוק תדיר ואישי יותר, למידה שיתופית, תקשורת אותנטית, יצירת תוכן ביוזמת הלומד ושילוב למידת תוכן ושפה.
לדברי פרופ' KUKULSKA-HULME, הלומדים בסופו של דבר הם אלה שיובילו את הדרך, על ידי הצגת מקורות וכלים משל עצמם, אך משום שהתמחותם הפדגוגית מוגבלת, על תרבות הלמידה החדשה להיות פרוייקט המשותף ללומדים ולמורים.

על קצה המזלג ראוי לציין נושא נוסף שעלה לא מעט בכנס ICCE והוא אפשרות הכנסתם של משחקים דיגיטליים ככלי הוראה.
לאור ראשוניותו של התחום, מעניין במיוחד מאמרם של Seelhammer ו- Niegemann (שהוצג אף הוא בכנס) הבוחן את האפקטיביות של משחק דיגיטלי ככלי הוראה, ומוצא אותו לא יעיל (ובפרט מעמיס על התלמיד את הצורך בלמידת המשחק, מעבר ללמידת הנושא המועבר בו).
עם זאת, ספק אם נצפה בקרוב בירידת קרנה של האפשרות ללמידה בעזרת משחקים, לאור להיטותם של רבים לשלבה בהוראה.

* לפי החלטת האקדמיה ללשון עברית מיום 20.3.07 מתורגמת המילה ubiquitous בהקשר של מחשוב ל-"מקיף".