שנת הארגונומיה

אם לא היה די בהכרזת המועצה על שנת תש"ע כשנת הבטיחות בכיתות, שנת הילקוטים הקלים, ושנת הקידום המקצועי בקרב צוות המורים, הרי שאפשר כבר לקבוע כמעט בוודאות ששנת הלימודים תש"ע תהיה גם שנת הארגונומיה:

למרות שהמושג ארגונומיה רלוונטי לתלמידים בכל הארץ ולכל שנות הלימוד, טרם שולב התחום באופן מוסדר על ידי משרד החינוך, ולכן, כדי ללמוד את הנושא לעומק, ביקשנו את עזרת בית הספר לריפוי בעיסוק (הדסה והאוניברסיטה העברית) להנחות וללוות את המועצה:

בשנת תשס"ח היה מעורב צוות מבית הספר לריפוי ועיסוק בסקר ארגונומי שנערך בבית הספר "גנים", ושכלל שאלון פעילות ודיווח על כאב, (שמולא הן על ידי התלמידים והן על ידי ההורים), איסוף מידות אנתרופומטריות והתאמתן לריהוט בכיתה, ומשקלי ילקוטים.

עיקרי מסקנות המחקר (מצורף בזאת קישור להורדה, יש ללחוץ על המילים "הורד את הקובץ עכשיו") נחלקים לשלושה תחומים:
· הצורך בהעלאת מודעות וידע של הילדים, ההורים והמורים לגבי עקרונות ארגונומיים בשמירה על בריאות הגוף בעת למידה ומשחק מול מחשב.
· הקטנת משקל הילקוט
· התאמת הריהוט

אנו עומדים בפני התחלת עבודה משותפת עם צוות המומחים שערך את הסקר, מנהלות בתי הספר וצוות המורים, כדי לגבש תכנית פעולה לטווח ארוך.

על ההחלטות והפעולות הצפויות בבתי הספר עוד נדווח בהרחבה (מחקר נרחב יותר, תכנית התערבות, התאמות נדרשות) אבל לבינתיים אני שמחה לספר לכם שכבר התחלנו בטיפול בכל הנוגע למשקל הילקוט:
בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך תשסג/1(א) 2.2-29, משקל הילקוט כולל תכולתו לא יעלה על 15% ממשקל גופו של הילד, ואף פחות מכך בכיתות הנמוכות.
מכאן, שעלינו לשאוף למשקל ילקוט שבין 3.3 עד 4.5 ק"ג לכיתות ה'-ו'.
משקלו של המחשב הזוכה במכרז שנערך לקראת שנת הלימודים תש"ע עומד על 1.98 ק"ג.
אם נוסיף על כך את משקל הילקוט עצמו (כקילוגרם אחד למרבית הילקוטים), מדובר על סך הכל כ 3 ק"ג לא כולל ספרים ומחברות.

לכן, הוחלט בעצה אחת עם המנהלות, ליצור ספריות כיתתיות, שיעמדו לרשות התלמידים בבית הספר, ויאפשרו ככל הניתן הימנעות מסחיבת ספרים כבדים בילקוט.
במחצית הראשונה של השנה נפעיל פיילוט חלקי, לבחינת המשמעויות והעלויות של הספריות הכיתתיות – בשלב הראשון תרכוש המועצה מגוון מצומצם של ספרים, וזאת כדי לבחון את מידת הבלאי והאובדן, משמעויות לוגיסטיות וכו'.
לקראת המחצית השניה תיבנה בהתאם תכנית לטווח ארוך, ליצירת ספריה כיתתית עשירה, לשימוש התלמידים.
בנוסף, אנו פועלים לבחון אפשרות של העלאת חומרים נוספים לרשת האינטרנט, ובפרט כאלה שיש בהם יתרון בעצם הפיכתם למקוונים.

עם זאת, חשוב להדגיש שהשיקולים המנחים בהחלטות (ספריה כיתתית/ העלאה לרשת/ המשך נשיאה לבית הספר) הם בראש ובראשונה שיקולים פדגוגיים ורק לאחר מכן שיקולים של משקל. גם בנושא זה, מילת המפתח היא איזון.

שלכם,
ורדה גיל

נקודות מתוך כנס NECC – תכנית ברקשייר

לפני ימים ספורים ננעל כנס NECC (National Educational Computing Conference), אשר מושך אליו מדי שנה למעלה מעשרת אלפים אנשי מקצוע בתחום מחשוב החינוך מרחבי העולם.

בכנס שנערך בוושינגטון עלו מגוון היבטים ונושאים הקשורים לתחום החינוך באמצעות מחשבים ניידים (או כפי שהוא מכונה 1:1 computing), ביניהן מחקרים כמותיים, השוואתיים, מודלים שונים וצפי לעתיד.

אחת מההרצאות שנערכו בכנס, היתה מאת ד"ר דמיאן בבל ורייצ'ל קיי מבוסטון קולג', אשר הציגו מצאים ממחקר שערכו בתכנית ברקשייר למחשבים ניידים, הדומה במהותה לתכנית מש"י:

בתחילת שנת 2006 הופעלה בחמש חטיבות ביניים במערב מדינת מסצ'וסטס תכנית מחשבים ניידים ורשתות אלחוטיות בכיתות.
בתחילה חולקו 633 מחשבים ניידים (Apple iBook) ל 633 תלמידי כיתות ז' בחמשת בתי הספר המשתתפים בתכנית. המחשבים שחולקו יועדו, בדומה לתכנית מש"י, הן לשימוש בכיתה והן לשימוש בשעות הפנאי.במהלך השנתיים הבאות חולקו מחשבים ניידים לתלמידי שכבות נוספות, כך שבשנת הלימודים 2007-08 נמצאו סך הכל קרוב לאלפיים מחשבים ניידים, בשימוש התלמידים והמורים בבתי הספר המשתתפים בתכנית.

מטרת התכנית היתה לשמש כמקרה מבחן לבחינת יעילותה של תכנית 1:1 בחטיבות ביניים, בהיבטים הבאים:
1. הגברת הישגי תלמידים
2. שיפור מעורבות תלמידים
3. שיפור יכולת ניהול הכיתה
4. שיפור יכולות התלמידים לנהל מחקר עצמאי ולשתף פעולה עם עמיתיהם
5. יצירת שינויים פרדיגמטיים באסטרטגיות הוראה ובהעברת חומר הלימוד

המחקר נערך כמחקר השוואתי לאורך זמן, אשר השווה נתונים שונים שנבדקו טרם תחילת התכנית ולאחר הפעלתה במשך שלוש שנים. הנתונים הושוו גם לשני בתי ספר אחרים, שבהם לא הופעלה התכנית באותה תקופה.
שיטת המחקר כללה איסוף נתונים כמותיים ואיכותיים – שאלונים וראיונות (למורים ולתלמידים), השוואת ציונים, בחינת ציורי תלמידים, ותצפית בכיתות. בנוסף, נערך באביב 2008 תרגיל כתיבה בקרב תלמידי כיתות ז' שנבחרו באופן רנדומלי מבין בתי הספר השונים שמופעלת בהם התכנית.

תוצאות המחקר מראות, שלמרות שאופן מימוש התכנית לא היה זהה בכל בתי הספר (בבחינת הנחיות, כללים, מינון וכו'), הרי שבכל בתי הספר קיים שיפור בהיבטים שנבחנו, ובפרט בהישגי תלמידים:
בחינת מידת השיפור בהישגים בוצעה בין היתר באמצעות השוואת ציוני MCAS (בחינות ההערכה של מדינת מסצ'וסטס). כך, לדוגמא, ניתן לראות בטבלה המופיעה בעמ' 20 – שציוני מתמטיקה לתלמידי בתי הספר המשתתפים במחקר קפצו בשנים 2007-08 ביחס לשנים קודמות, וכמעט וסגרו את הפער לעומת הממוצע הלאומי: בעוד שבשנים 2004 עד 2006 רק 55% עד 60% עברו בהצלחה את המבחנים (לעומת 70% - 71% ממוצע למדינה), הרי שבשנת 2008 70% עברו בהצלחה את המבחנים (לעומת 76% ממוצע למדינה).
דוגמא נוספת לשיפור בהישגים ניתן לראות בתוצאות תרגיל הכתיבה שנערך באביב 2008 בקרב תלמידי התכנית – חלק מהתלמידים התבקשו לענות לתרגיל הכתיבה באמצעות המחשב, והשאר באמצעות דף ועט. כפי שניתן לראות בטבלה בעמ' 30, תשובותיהם של התלמידים שענו באמצעות המחשב היו ארוכות יותר, וציוניהם גבוהים יותר, לעומת התלמידים שענו באמצעות דף ועט.

תוצאות חיוביות נצפו גם בשאר ההיבטים אותם ביקשו החוקרים לבחון:
כך עולה מסקרים שנערכו בקרב המורים ומתצפיות בכיתות, כי לא רק שמעורבות התלמידים גדלה באופן דרמטי בתגובה להזדמנויות שמעניקה התכנית, אלא שכישורי המחקר ושיתוף הפעולה שלהם הוגברו בזכותה.
גם בתחום ההוראה נמצאו עדויות רבות לכך שהתכנית השפיעה כמעט על כל ההיבטים המקצועיים של תפיסות ההוראה ומימושן.

דמיאן וקיי מסכמים, כי מחקרם מצא השפעות חינוכיות חיוביות רבות הנובעות מהשתתפות בתכנית 1:1 ובפרט תכנית ברקשייר. לדבריהם, "הפוטנציאל של מחשוב 1:1 למורה ותלמיד נושא הבטחות גדולות לשינוי פני ההוראה והלמידה".

אני מזמינה אתכם להעמיק בתוצאות המחקר, שתמציתו בקישור שלהלן:
http://center.uoregon.edu/ISTE/uploads/NECC2009/KEY_43601433/Bebell_NECC09BWLIfinalpaper6_RP.18.09.pdf

סקירה נוספת בקרוב.

שלכם,
ורדה גיל